עיתונות וביקורות

 

"פירוש המילה טיש היא התכנסות חסידים סביב אדמ"ור ואין עוררין שהתיאור מתאים. ההתלהבות לא מותירה ברירה אלא לדפוק על שולחן או להשליך יד לאוויר"

אייל מרקוס, ידיעות אחרונות

"… ופתאום קורה משהו: כולם, ממש כולם, פוצחים בשירה. לא שירונים, לא שקופיות, לא הוראות. שרים עם הגרון והנשמה, קמים מהשולחן, טופחים זה לזה על השכם, ועולים לבמה לשיר בסולו ובדואטים עם הרבה אור של שמחה על הפנים"

יוסי חרסונסקי, מעריב

"מה ההבדל בין הטיש לבין מועדוני השירה המיוזעים שהארץ מלאה בהם? ההבדל הוא במשה להב עצמו: מבצע מופלא עם איכויות של שנסונייר צרפתי, עם כבוד עצום לדיקציה ולטקסטים. …כל שיר שהוא לוקח לידיו ולגיטרה שלו, זוכה למעשה, לפירוש חדש ומלוטש, לא מתחנף"

נירה רוסו, ידיעות אחרונות

"במופע של להב מתגלים כמה קווי אישיות שנדיר למצוא בשואוביז: צניעות, מינוריות…הוא נטול גינונים…" 

צחי כהן, ידיעות אחרונות

ממבט ראשון זה נראה כאילו תל אביב השתגעה! צעירים וקשישים אנרגטיים, קופצים יחד בחדר אחד, רוקדים כאילו אף אחד לא מסתכל וצורחים במלוא גרונם.
המוסיקה משתנה בהתאם למצב הרוח הקולקטיבי של הקהל שנראה כאילו הפך לישות חיה אחת באור המעומעם של "תיאטרון תמונע" בעיר ללא הפסקה.
אנשים עולים לפרקים לבמה, משתתפים, מעודדים. "ככה זה בכל מופע של הטיש הגדול," מסביר מעריץ מחויך. "שירי ארץ ישראל בלב תל אביב, איך אפשר שלא להרגיש הכי חזק את השורשים"? קורא בשמחה צעיר אחר".

(נצחיה יעקב - "ישראל היום")

נראה שלכל אחד יש הסבר משלו לתופעה. להב עובד קשה כדי להסביר איך הוא רואה אותה. "אין שום דבר קבוע במופע הזה. הכל לפי הקהל ומה שקורה בינינו, בזרימה. עם הזמן והביטחון שאני יכול לעשות ככל העולה על רוחי. שיכללתי את זה. בכל ערב יש לי אווירה סמויה. אם יש ערב מאוד מוצלח, למחרת עם אותם אנשים ואותם שירים ייתכן שיהיה ערב אחר לגמרי. העניין איך ללכוד את האווירה..."

 

(נצחיה יעקב- ישראל היום)